פסק-דין בתיק ת"ק 004115/03

1.         תביעה זו עניינה דרישה להחזר סכומים אשר שולמו ע''י התובע לנתבעת, עיריית אור יהודה, עבור שרותי חינוך לארבעת בנותיו - לטענת התובע הסכומים שנגבו הנם ביתר ו/או ללא מתן תמורה הולמת ו/או ללא מתן תמורה כלל - למשל בעת שביתות, ו/או שלא בהתאם לנהלי מנהל תקין.

            לפי חישוביו של התובע, אזי בין השנים 1984 ועד לשנת 1999 גבתה הנתבעת שלא כדין סכום של 10,106 ש"ח ובתביעה זו דורש הוא החזר של 12,806 ש"ח הכוללים גם פיצוי עבור הפרת הסכם ועגמת נפש.  

2.         הנתבעת התגוננה בטענת התיישנות, לגבי כל התקופה הקודמת לשבע שנים לפני יום ה- 26.2.04, הוא יום הגשת כתב התביעה המתוקן.

            עוד טוענת הנתבעת כי בעל הדין הנכון לתביעה זו או למצער לסעיפים רבים הימנה, היא החברה למוסדות חינוך מיסודה של הסוכנות היהודית בע''מ (בפרוק) (להלן: "החברה למוסדות חינוך"), אשר עסקה בגביית כספי סל התרבות. מכיון שחברה זו נמצאת בפרוק, על התובע להפנות דרישותיו למפרק החברה.

3.         לאור העובדה שהתביעה שבפני מורכבת ממספר ראשי נזק, אדון בראשי הנזק אחד לאחד, אגב הכרעה בכל אחד מהם.

4.         תשלום יתר לגן טרום חובה מעל הסכום שנקבע בחוק:

4.1       טענה זו מושמעת על ידי התובע בהתייחסו לארבעת בנותיו, אולם מכיון ששלושת הבנות הגדולות סיימו ללמוד בגנים עד שנת 1991, אזי חלה התיישנות על פי החוק ונותר להתייחס אך ורק לגביית היתר הנטענת לבת עדי, שלמדה בגן טרום חובה בשנים 97', 98', 99'.

4.2       לטענת התובע, בכל אחת מהשנים הללו הוא שילם  מקדמה בסך 160 ש"ח, אולם זו לא קוזזה מדמי הלימוד השוטפים. לפיכך, נגבה ממנו ביתר סכום של 783 ש"ח נכון ליום 31.12.03 עבור עדי.

4.3       לטענת הנתבעת, התובע רשם את עדי לפעוטון במסגרת חינוך עצמאי אשר בו גביית דמי הרשום חוקית ומותרת, אינה מקוזזת ואינה ניתנת להחזר.

4.4       התובע לא הוכיח כי שלם ביתר עבור ההרשמה:

            הנספחים הרלוונטיים בראש נזק זה הם נספח א' ונספח ב' (נספח ג' הנו מעשי ידי רואה החשבון מטעם התובע ואין בו כדי לשפוך אור על העובדות). נספח א'1 מתייחס לבת מיטל - שכאמור גם לגביה חלה התיישנות.

            כל שצורף לגבי הבת עדי הוא קבלה למשלם לשנת 1997 בלבד - על גבי הקבלה מודפס כי הבת עדי נרשמה ל"פעוטון איריס" ולכן אין מדובר בגן עירוני. עוד ישנה תוספת בכתב יד משנת 2000, שם נאמר "עבור ביטוח לא מקוזז מתשלומים שוטפים".

            מדפי הבנק שצורפו אף הם כנספח א', לא ניתן ללמוד שאכן בוצע תשלום בסך 160 ש"ח שלא קוזז במהלך השנה.

            נספח ב' אינו מעלה ולא מוריד. שם אכן נאמר כי במידה ונגבים דמי רישום לגני ילדים במסגרת חינוך טרום חובה וחובה, אזי הם אמורים להיות מקוזזים משכר הלימוד.

התובע לא הוכיח ששלם סך של 160 ש"ח לשנים 97', 98', 99' עבור גני ילדים במסגרת חינוך טרום חובה וחובה, ושסכומים אלה אכן לא קוזזו - ולפיכך דין תביעתו בראש נזק זה - להדחות.

5.         גביית כספים לגן טרום חובה ללא תמורה:

5.1       התובע העלה בראש נזק זה טענות קשות נגד הנתבעת, למשל שלא שלמה משכורות לעובדיה, לא הפרישה כספים לעובדיה, לא העבירה כספים למשרד החינוך. טענות אלה, גם אם נכונות הן, ולא הוכח כך בפני, אזי אינן עניין פרטי שבין התובע לבין הנתבעת. אין מדובר בתובענה ייצוגית ועל התובע להוכיח נזק שנגרם לו - ולו בלבד.

5.2       בהקשר זה טען התובע, כי הנתבעת השביתה את גן טרום החובה בשנים 97'-99' למשך 89 ימים. התובע טען, כי הנתבעת גבתה מראש תשלומים עבור הימים בהם לא ניתנו שירותי חינוך, ולפיכך על הנתבעת להשיב לו סך של 3,269 ש"ח.

5.3       בעניין זה הפנה התובע את ביהמ''ש לדו''ח מבקר המדינה לשנת 2003, שם נקבע בסעיף 4, שיש להשיב את החלק היחסי של שכר הלימוד בעבור ימי השביתות, וזאת בימים שבהם לא התקיימו כלל לימודים והשבתה חלקית, לגבי אותם ימים שפעלו הגנים בהם במתכונת מצומצמת או ע''י סייעות.